רוב ילדותי שביליתי בפריז, חלמתי להיות על במה… ואכן הייתה לי הזכות היחודית להינות מהסחרור של אולם מקשיב, מרותק, ומוחא לי כפיים. מהר גיליתי שבמה לא תספיק לי, שיש בי כישרונות אחרים שדורשים להתבטא.

דמיוני פעל כל הזמן ויצר סביב אירועים, אנשים, מקומות, סיפורים שרק חיכו שיספרו אותם.

החלטתי לכתוב סרטים ולביים אותם, ואולי, יום אחד, מי יודע? – אגלם גם אחת הדמויות.

הגורל לקח אותי לישראל, וכאן הגשמתי חלום חדש שלא ידעתי אפילו שחלמתי אותו: לחיות בין יהודים בארץ שבמשך מאות שנים אבותיי שאפו לחיות בה.

כאן למדתי קולנוע. 

בתום הלימודים, עלה בי החשק להרפתקה חדשה, לאתגר חדש. רציתי להתנסות במרכז תעשית הקולנוע העולמי, בלוס אנג'לס. כך גם עשיתי. עברתי לארצות הברית ועבדתי שם בעריכת סרטים.

משם המסלול שלי המשיך בתפניות מפתיעות, אבל תמיד בליבו סיפורים כתובים או מוסרטים, בצרפת, בגרמניה, עד שחזרתי לישראל.

מכול פרק בחיי קיבלתי מתנות – לקחים וכישורים. בכל מקום רכשתי תכונות שעד אז  היו חסרות לי.

בארצות הברית – הבנתי שעבודה, זה עבודה. בצרפת למדתי שהכול, ממש הכול, קשור לאהבה. ובגרמניה גיליתי שהבטחות מחייבות.